הדרך בבוקר הזכירה את אתמול. טיפוס מיידי של כ 200 מטר על שביל שהפך לנחל זורם. קגיאמה נותר מאחור ואני עם טטסואו שמגלה סימני קושי ומתקשה במיוחד בירידות התלולות. מזכיר לי את השחיטה של הרגלים בקמינו. נראה שהוא מאט משמעותית את הקצב. אני נצמד ולא עוזב. הדרך למקדש 13 ארוכה ונעצרים מפעם לפעם כדי להקל עליו. זו היתה הזדמנות להחליף מילה עם כוכב הרוק של להקת v6. אמש, בעלת הריוקן נפנפה במניפה על פניה בהתרגשות עצומה לאחר שגילתה שהוא אכן הוא והלה חתם לה בחתימה קליגרפית על דף a4 שהונח לראווה מייד כשהוא מנויילן וממוסגר. הבחור שר רק ביפנית. כולם מוזמנים לחפש באינטרנט.
ההליכה עם טטסואו מחייבת תפילה מלאה, כולל קריאת הסוטרה פעמיים בכל מקדש.. זה היה יום לימודים חשוב שהחל בזעזוע של קגיאמה כשראה אותי נושא שני מקלות. אסור להנרו ללכת עם שני מקלות ביחד, מכיוון שיחשבו שגזלתי את נשמת הנרו אחר בנושאי את קובו דאיישי פעמיים. הוא נרגע כשהסברתי שמקל הבמבוק מיועד לתוואי שטח קשה ואני תמיד אלך עם מקל אחד בלבד. זה המשיך בהוראת טטסואו שעלי לכתוב את שמי טרם הגיענו למקדש. לא כותבים פתקים במקדש. די קשקוש כשמבחינים בדפוסי התנהגות שונים לחלוטין והשימוש בטלפון אינו נדיר.
הגענו לרויוקאן בסביבות 14:00, הנחנו התרמילים וביקרנו ב 13, 14, 15 ו - 16 ובעל הריוקאן החזיר אותנו. מחר אפרד מקגיאמה שהיה דמות מפתח לתחילת המסע ובלעדיו הדברים היו פחות קלים. אני ממשיך עם טטסואו מתוך תקווה שהבחור בן ה-64 יחזיק מעמד עם מצב הברך והיבלות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה