יום שבת, 22 באוקטובר 2011

יום 35, 7 באוקטובר

כנראה שבשבע וחמש דקות הייתי הראשון להתייצב אצל הקליגרף ב Shidoji. הוא התעניין מהיכן אני ומרב התפעלות מכך שהוא לראשונה פוגש ישראלי, הוא שכח לקחת כסף ואני שכחתי לשלם. חסכון של 300 ין. עשו חשבון, לעשות את הסיבוב זו הוצאה לא קטנה ליפני הרש. רק עבור הקליגרפיה הוא אמור לשלם 26400 ין. ומה עם נסיעות לינה אוכל ותרומות? הוצאה כבדה בהחלט, לכן ציי האוטוסוסים עושים זאת במהירות וביעילות הרבה ביותר אך גם זה לא זול. 
עוד 7 ק״מ ואני ב Nagaoji  שנראה נטוש. רק בודד גלוח ראש עם תרמיל ענק עם מזרן קם ומתחיל ללכת נגד כיוון השעון. הוא עושה את הדרך הפוך ועל זה מקבלים מבודהה וקובו דיישי קרדיט בונוס. 
הדרך ל Okuboji, על פי המפה מטפסת גבוה ואכן תוך זמן קצר אני מוצא עצמי בטבע מרהיב. קריר ביער והגשם של שלשום הותיר סימנים של סחף רב באזור הזה. הציקדות כבר במצב צבירה אחר שלא מאפשר להן לזמר, אינסוף פרפרים מוטלים מהוהים ועם צבעים דהים, יותר ציפורים נשמעות ובעיקר יונת הבר היפנית שממשיכה להנעים את הדרך. במרומי הסכר אני מבחין במישהו שהולך לפני, תרמיל, מקל ארוך ועטוף כיפני מגבת על הראש ומגבת על צוואר. אני חולף על פניו בברכת שלום. הדרך מובילה לשביל וסימון ההנרו מוביל אותי לתוך היער ולאורך הנחל השוצף. כעבור 500 מטר אני שוב על השביל הכבוש והתחת שלו לפני. מסקנה: עקוב אחר התחת של היפני שלפניך ותגיע בשלום. כך אני עושה ובעצם מתעלק עליו. 
עם שלש מילים וניחושים שמקורם בנסיון מצטבר, הוא בדרכו להר Nyotai san וזה על פי המפה בדרך ליעד, למקדש Okuboji. לעיתים נדמה שלא יכול להיות יותר קשה ממה שכבר עברתי. טעות חמורה. הטיפוס לגובה של 776 מטר לאורך 1.4 ק״מ אינו פשוט. טיפוס תלול שבמקרה הטוב נותרו מדרגות אך יש מקומות שגם הן נעלמו וכוסו בסחף. הבחור שומר על קצב נוח, הגענו על פי מה שהצביע על המפה ל 700  מטר.
יש עוד מעט קט אך המעט הזה הופך את הטיפוס לקשה ביותר עד כה. בשלב הזה קובו דיישי (המקל) הופך למטרד והוא מוצמד לתרמיל. אני זקוק לשתי ידיים כדי להאחז בסלעים, בשורשים ובגזעי עצים. בשלב מסויים הותקנו ידיות אחיזה ממתכת. הגענו לפסגה, כתוב על הסימון בספרות מובנות לכל: 776 מטר מעל גובה פני הים. שם התחלתי ללכת לפני כארבע שעות. ירידה תלולה שמחייבת ריכוז אך יבש מאתמול. 13:30 ואני ב Okuboji. גם את היום הערכתי לא טוב ואני נאלץ לשהות בריוקן הקרוב שהוזמן ע״י וונדי כבר אתמול שמא לא יהיה מקום לקראת סוף השבוע הארוך. אם יהיו במקום הגדול הזה יותר משלשה אנשים, אני ארקוד עם כל אחד מהם.
עוד יום שההליכה היתה אתגר, טווח הראיה בהליכה שכזו קצר ביותר ולא חוצה את הטווח שמאפשר כובע הקש לראות כאשר הראש מוטה עד כמה שאפשר כלפי מטה. נזכרתי באחד מעקרונות הזן. להתרכז במה שאתה עושה ורק בו. כך תבטיח ביצוע מושלם. זה יום מושלם.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה