כנראה שבשבע וחמש דקות הייתי הראשון להתייצב אצל הקליגרף ב Shidoji. הוא התעניין מהיכן אני ומרב התפעלות מכך שהוא לראשונה פוגש ישראלי, הוא שכח לקחת כסף ואני שכחתי לשלם. חסכון של 300 ין. עשו חשבון, לעשות את הסיבוב זו הוצאה לא קטנה ליפני הרש. רק עבור הקליגרפיה הוא אמור לשלם 26400 ין. ומה עם נסיעות לינה אוכל ותרומות? הוצאה כבדה בהחלט, לכן ציי האוטוסוסים עושים זאת במהירות וביעילות הרבה ביותר אך גם זה לא זול.
עוד 7 ק״מ ואני ב Nagaoji שנראה נטוש. רק בודד גלוח ראש עם תרמיל ענק עם מזרן קם ומתחיל ללכת נגד כיוון השעון. הוא עושה את הדרך הפוך ועל זה מקבלים מבודהה וקובו דיישי קרדיט בונוס.
הדרך ל Okuboji, על פי המפה מטפסת גבוה ואכן תוך זמן קצר אני מוצא עצמי בטבע מרהיב. קריר ביער והגשם של שלשום הותיר סימנים של סחף רב באזור הזה. הציקדות כבר במצב צבירה אחר שלא מאפשר להן לזמר, אינסוף פרפרים מוטלים מהוהים ועם צבעים דהים, יותר ציפורים נשמעות ובעיקר יונת הבר היפנית שממשיכה להנעים את הדרך. במרומי הסכר אני מבחין במישהו שהולך לפני, תרמיל, מקל ארוך ועטוף כיפני מגבת על הראש ומגבת על צוואר. אני חולף על פניו בברכת שלום. הדרך מובילה לשביל וסימון ההנרו מוביל אותי לתוך היער ולאורך הנחל השוצף. כעבור 500 מטר אני שוב על השביל הכבוש והתחת שלו לפני. מסקנה: עקוב אחר התחת של היפני שלפניך ותגיע בשלום. כך אני עושה ובעצם מתעלק עליו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה