עדיין באותו יום אך בארוחת הערב של 3 באוקטובר. פער השעות עמכם גדל בשעה שנזכרתי, שאמש אחרי עשרים דקות התגוששות מילולית, הבין פקיד הקבלה את שאלתי הכתובה והמאויירת אודות שעון החורף של יפן. הוא הבין ושב עם מחשב נייד ועליו משפט מתורגם מיפנית לאנגלית ״ביפן אין שעון חורף, כל השנה אותו שעון״ כמה נוח!
עכשיו, יושב במסעדת קארי. היפנים אוהבים קארי בדרכם שלהם דהיינו עוף מונח על ערימת אורז במשקל 300 גרם כשחציו טבול ברוטב החריף. אלא שהאורז הוא אותו אורז יפני לבן ודביק. הזמנתי גם כדור טונה על מצע ירקות שהתברר שהמרכיב העיקרי בו הוא כרוב גרוס דק דק. נראה לי שאני מעדיף את האוכל היפני שהתרגלתי אליו ובעיקר אחרי המחמאות שחלקו לי נשות האודון בצהרים אודות המיומנות המדהימה שלי במקלות האכילה אלא שאני מצחיק אותן מכיוון שאיני משמיע את רעשי ה״שלוחצן״ שהיפנים ידועים בהם במישכם ובגובה קולם.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה