בוקר ערפילי והדרך מטפסת על כביש 33. ההליכה משלבת כבישים ודרכי יער והרים ואכן השביל מעלה אותנו ל-700 מטר ובשיא אנו צופים על מטסויימה המרוחה על מישור עד הים הפנימי שמפריד את שיקוקו מהונשו ומקיושו. זה כאילו מירושלים היינו צופים על תל אביב. על דרך עתיקת יומין, כרגיל ביער עם אינספור נחלים ירדנו ירידה תלולה דרך כפרים שהזקנות ומעט זקנים ממשיכים לאכלס אותם. בימים עברו, ביפן לא ניתן היה להחליף מקצוע או עיסוק. נולדת לחקלאי? חקלאי תהיה אתה, בניך ובני בני בניך. הזקנות בגובה מעדר הן צאצאי החקלאים של יפן מזה מאות רבות בשנים אם לא יותר. 
במטסויימה מספר רב יחסית של מקדשים אך פרט ל Ishiteji מס׳ 51, כולם אפרוריים ולא מיוחדים. זה היום האחרון עם מרי והיא שמחה לבקר בכמה שיותר מקדשים ואכן במקדש 51 נפרדנו פרידה יפנית ביישנית. לא יעלה על הדעת חיבוק ונישוק בפרהסיה. היה נעים, מעניין, מלמד ונוח להיות אתה בשבוע האחרון. שיטת הזמנת המלון בו ביום היא הנכונה אך מסוכן ליפול לסוף שבוע ארוך שעלול להותיר אותי ללא גג על ראשי. הידעתם? Dogo Onsen הוא בית המרחץ העתיק ביותר ביפן. הוא מתועד לפחות שלשת אלפי שנה ועדיין משמש את הציבור. הוא נמצא חמש דקות הליכה מכאן אך אני כבר הייתי באונסן של בית המלון היפני שאני שוהה בו.
הידעתם? ב- מטסוימה 516,570 תושבים ו 228,280 בתי אב. 2.26 איש בבית אב מה שמוכיח שאם היפנים ימשיכו עם ממוצע של 1.3 ילדים למשפחה, הם ימשיכו לדעוך או שהסינים והקוריאנים ישתלטו עליהם דמוגרפית.
ארוחת הערב הוגשה לשולחן בחדרי, לא נוח אבל זו יפן. סרטן עם זרועות של 25-30 ס״מ, סשימי משלשה סוגי דגים, שני כלי אידוי, האחד לבשר בקר שהוכן בנתחים דקיקים והכלי השני לקוקי סן ז׳אק לזכר הקמינו עם פטריות, ברוקולי ופלפלים ירוקים וצהובים. האורז שהכיל נתחי סרטן ותמנון היה הראשון במסע שהוגש אחרת מאשר לבן, דביק ועמילני. אי אפשר ללא מרק צלול עם נתח דג, דייקון, מיני מחמצים בלתי מזוהים ורביחות שונות שבהן טבלתי את הבשר, הירקות הפטריות והצדפות. זו הארוחה המעניינת והמפתיעה ביותר עד כה. הבחור שערך את השולחן, עשה זאת ביסודיות ובקפידה על מיקום של כל כלי וכלי. הכי יפני שיש. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה