יום שישי, 21 באוקטובר 2011

יום 23, 25 בספטמבר

במזג אויר נהדר, קרירות מלטפת ויערות ונהרות טיפסנו לשני מעברי הרים. האחד 570 מטר, ירידה תלולה ושוב עליה ל 790 מטר עד מקדש 44. מחצית ממספר המקדשים מאחורי. 
הדרך מגלה סודות. אני חושב שאני היחיד בסביבתה הנוכחית שיודע שבעצם היתה נשואה כבר בגיל 28 ליפני חביב שכרגיל, ציפה שהיא תהיה כאמו הורתו. תשרת אותו בכל דבר ועניין. השיחה על מעמד הנשים ביפן מלמדת שהיא חוותה את אותן חוויות שעליהן סיפרה סנאה. בהיותה מוכשרת משלשת אחיה הבוגרים, היא הגיעה לפשרה עם אביה הרופא שהסכים שתלמד ספרות אך לא מקצוע אחר שאינו הולם אישה יפנית. יפן מפגרת פיגור עצום אחר אירופה ואחרי ישראל בכל מה שקשור לעמדות מפתח של נשים בכלכלה, באקדמיה ובפוליטיקה. מס הכנסה פוטר נשים עם שכר נמוך מה שמונע מנשים להיות פרודוקטיביות ולצאת לעבודה מלאה, פחות מחצי יום עבודה, זה מה שמעניק פטור ממס. עדיין, החברה השובניסטית היפנית מעדיפה שהנשים יגדלו את בעליהן וילדיהן. עברנו בכפר זעיר. נשים על קלנועית עושות דרכן לשדות האורז. כפופות גב הן עובדות ללא הרף ואילו בחזית הבית, ערימות של פחיות בירה. האישה מפרנסת, הבעל שותה. גם כאן באהימה, מרחק לא רב מצקויימה, העיר הגדולה באי ישכפרים שמאוכלסים בזקנים שגילם הממוצע עולה על 75 שנה. הרבה בתים נטושים אם כי כל חלקת אדמה פנוייה, נראית מעובדת. התקווה של האזורים הללו היא שצעירים ירכשו את נכסי הזקנים כדי שישמשו לחקלאות אורגנית, בתי נופש ואירוח. אם לא יעשו תעשיה מהנרו כפי שהקמינו בספרד, לדעתי, אין לכך סיכוי. עוד בשנת 1950 עמד בראש מעבר ההרים שחצינו היום, בית תה לתפארת. הכל דעך ונותר רק שלט ומצבת אבן.
אחר הצהרים צפינו בסיבוב האחרון של תחרות הסומו בטוקיו. דעתי לא השתנתה על הספורט אך הבנתי יותר על הרקע הדתי והטקסי. 
הידעתם? הם מפזרים מלח ולא אורז כפי שנדמה היה לי עד עתה. מלח מטהר.



הידעתם? אף אחד לא יודע בדיוק בן כמה ההמנון אך לפחות בן אלפיים שנה ולא ידוע מי כתב את המוסיקה והמילים והוא שיר הלל לקיסר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה