יום שישי, 21 באוקטובר 2011

יום 16 למסע, 18 בספטמבר



חזרה למסלול. סנאה הסיעה אותי למקדש 39 וממנו הלכתי עד Sukumo שם נפגשנו לארוחת ערב אחרונה לפני פרידה מחר בבוקר. הדרך השתרכה לאורך נהרות ונחלים שוצפים עם מעבר הרים אחד מתמשך אך לא היסטרי. הגשם פקד אותי מפעם לפעם. השתמשתי בכיסוי התרמיל שעבד לא רע אך עם גשם כמו אתמול, דבר לא יעמוד בפניו. כל הדברים בתרמיל בשקיות ניילון אטומות ואין חשוב מכך. כלי הקודש, ספר החותמות והקטורת עם המצית, הוכנסו אף הם אחר כבוד לתוך התרמיל. היום, יום ראשון , נתקלתי בהולכי סוף שבוע שמספרם הגיע לכדי עשרה. אנשים שעושים את הדרך רק בסופי שבוע ובדרך כלל במשך שנה ויותר ובסוף יום ההליכה השני שבים לביתם, לחיים הרגילים. קשה לצלם היום בגלל הגשם ולא לוקח סיכון בחשיפת המצלמה לרטיבות הזו אך תאלצו לדמיין שטפי מים שיורדים מהשמיים באופן שהדרך נעלמת עשרות מטרים ממני כשהעננים בהם אני הולך יוצרים ביער אפילה משונה, מעין תמונה מסיפורי אגדות אירופאים אלא שהטמפרטורות נעות סביב 27 מעלות...די נוח.
מחר אחצה את הגבול בין מחוז Kochi למחוז Ehime. חפשו בגוגל את העיר Sukumo ממנה אני יוצא לכיוון מקדש 40. 
מי שלא מעוניין בקבלת המיילים הארכניים הללו מתבקש להודיע לי ואדאג להסירו מרשימת התפוצה. אל דאגה, לא יהיו רבים כאלה מכיוון ש WiFi יש רק במלונות נבחרים וזה המצב הנדיר להיום.  
מעכשיו אני Nuki San. נאמר לי שסיומת O שייכת לבנות (זוכרים את נוריקו סן הילדה מיפן?)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה