ארץ הקקי
יפן ואפרסמונים, חד הם ואפרסמון הוא כידוע, פרי הקקי. כשהתחלתי ללכת כל הפירות על העצים היו ירוקים לחלוטין. עכשיו ניתן לראות את העצים מוסיפים פה ושם כתמי כתום וצהוב ופירות מנוקרים על הריצפה. 
יצאתי בשש ורבע לאחר לילה גשום במיוחד. השמים האירו פנים בהליכה שנמשכה פחות משש שעות. בסככת הנרו כשלשה ק״מ לפני היעד פגשתי את Youki, בחור צעיר, סטודנט תואר שני באוניברסיטת קיוטו. החל אתמול ממקדש 23 ובדרכו לכמה ימי הליכה. ספרים אודות המסע בשיקוקו הניעו אותו לצאת לדרך. בעזרתו מצאתי את הריוקאן אלא שלמרות שפתחתי את הדלת, קראתי קוניצ׳יווה וסימימסן כמה פעמים, לא היתה תשובה. בעזרת וונדי ניעור בעל הבית ויצא לקראתי. חרשות כמעט מוחלטת בתוספת העובדה שאני מקדים, כל אלה מערערים את שיווי המשקל. נדמה לי שהוא מנצל את בקשתי להשתמש במכונת הכביסה ומבקש תשלום ובנוסף מאותת לי שיש שמש ושכדאי שאתלה את הכביסה על המרפסת העליונה.
הליכת אחר הצהרים עם סנדלים לחוף הים שמסתתר מאחורי סוללות ענק שכל פתח המאפשר גישה לים, מאובזר בשערי פלדת אלחלד, כדי שבמקרה של סערה כפי שהתחוללה לפני פחות משבועיים, לא תציף את הכפר. עכשיו אני מבין את עוצמת הטייפון כשאני רואה עד לאן הגיעו הגלים. החוף מכוסה בעצים ובפסולת שהגיעו עד לשערים. בשיטוט לאזורי החקלאות של הכפר נשמעה מנגינת צלצול בית ספר. אני ספרתי 6 תלמידים שיצאו ממנו. מבנה שקיימות בו כיתות רבות, נראה שמאכלס קומץ ילדים. יפן תגווע תוך שנים לא רבות אם לא יתחולל בה שינוי דמוגרפי ולא רק הגירה של קוריאנים וסינים.
בעל הבית מפשיר. בארוחת הערב הראה לי את הציורים על מכסה כלי המרק שהגיש לי. אני מנחש שהוא אלמן. אני רואה רק נעליים שלו. את הדג הקטן שהוגש צלוי, הוא דג הבוקר בעצמו. קגיאמה לימד אותי שזה דג נהרות והוא אכן מצויין.
צילמתי אותו, הוא צילם אותי ואף פתח את סיר האורז, לוודא שאכן אכלתי כראוי. יש תקשורת סלולרית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה