יום 19, 21 בספטמבר

עם  Koyke, יוצאים לדרך בשבע בדיוק. הזקנות ממליצות שלא ללכת בשביל החוצה את הרכס אלא לחצות את המנהרה בדרך 56.  

הן ציידו אותנו בבקבוק משקה אנרגיה שהיפנים צורכים כמו קוקה קולה. 

ממושמעים, במזג אויר מעונן לחלוטין עם תרסיס גשם נעים. הסכנה של הטייפון הנוכחי ירדה משיקוקו וניתן להבחין שמשבי הרוח הפתאומיים הם מעין סימני גסיסה שלו. קריר מכפי שהיה עד כה. עד למנהרה ראיינתי את קויקה, לא לפני שסיפרתי על עצמי ווידאתי שהוא מבין שאשאל גם אותו. נשוי אב לשניים בן 65 ועתה עצמאי עם הרבה זמן. ההיכרות שלו עם אירופה לגמרי לא רעה. שהה במינכן כמעט שלש שנים אך ישב בחברה יפנית ששכרה כמה דוברי אנגלית ומכאן הידע שלו. מבטא יפני שמקשה לעיתים להבין מה הוא אומר. מילה בגרמנית הוא לא למד. איש נעים חביב וביישן. ההליכה במנהרה שאורכה 1710 מטר היתה במהירות שיא. לא נעים ללכת במקום שכמות הגזים הרעילים בה ודאי גבוהה מהרגיל.

הנהרות, הנחלים הותירו אחריהם סימני זרימה אדירה שהשיא כבר מאחוריהם. במקומות מסויימים ניכר היה שעוד שעות ספורות של גשם והיה צורך לפנות תושבים. ב Iwamatsu שם לנתי הלילה הנהר רחב במיוחד והיה מרחק רב יחסית עד הרגע שהיה צורך לסגור את שערי ההצפה. 

שמרנו על קצב מהיר גם בהמשך וללא הפסקה הגענו ל Uwajima מוקדם מן הצפוי. מצאנו את המלון המוזמן עבורי ועבור מרי. מקווה שנזקי הסערה יאפשרו לה להגיע היום.   

ארוחת בוקר אירופאית בסגנון יפני בבית קפה חביב בעיר שנראית חביבה ביותר. נפרדנו אחרי טקס החלפת מידע מסורתי מתוך תקווה שתוכלו יום אחד לפגוש בו בישראל. 

מחלון חדרי אני צופה על טירת Uwajima הקטנה והיפה. שבתי מטיפוס במעלה הצוק אל הטירה. ללא תרמיל הגבהים מורגשים אחרת. טירה קטנה וצנועה במבנה קלאסי והיא אחת היחידות שנשמרו כפי שהן מאז נבנתה לפני למעלה מ 400 שנה. 

יש WiFi במלון אבל הם לא מצליחים  למצוא את הסיסמה. הכל יש ולעיתים לא ברור למה אין.

זוכרים את קגי, Kageyama San?

צלצלתי לשאול לשלומו ואני מצטער לבשר שהבחור שב לביתו עם שבר כלשהו ברגל ויאלץ להמתין כמה חודשים עד שישוב למסלול ולהשלים את מה שהבטיח לעצמו.

כשהטייפון השתולל במשך ימים באוקינאווה ובאזור הדרום, הטלויזיה נהגה לדווח בחדשות על מה שמתחולל. עכשיו כשה Land Fall של הטייפון מתחולל בהונשו, האי הגדול והמאוכלס ביותר, הפף הערוץ הראשון לערוץ דיווח רצוף, ללא תכניות וללא פרסומות. התמונות קשות ומרהיבות. עוצמת הטבע מורגשת בעוצמה אדירה. מפולות עפר, הצפות, גלי האוקינוס שמכים בנמלי הדייגים עם רוחות בעוצמה שבני אדם מתקשים לייצב עצמם.  מצלמות חיות משדרות ממוקדי הסערה ועל ההשפעות העצומות על הרכבות והשינקנסן (bullet trains). צילומי הלווין מתעדכנים כל כמה דקות ולא נראה שזה יחלוף היום. כאן מזג אויר מצויין, שמים זרועי עננים עקרים ולא חם במיוחד. 

מרי הגיעה אחר הצהרים עם המשלוח מהארץ. אינטליגנטית, חביבה וביישנית כיפנית טיפוסית. אני מקווה שלא אקשה עליה יותר מדי עם השאלות, הראיונות והתחקירים שהיא אמורה לעבור בימים הקרובים. חזרנו ממסעדה שכולכם הייתם נהנים בה. הגיע דג טונה טרי, כ- 30 קילו והשף ביתר אותו לעיני הסועדים. אכלתי לקינוח משהו שחלקחם הייתם פולטים מייד אני אהבתי מאד. יהיו תמונות כשאשוב.  

After nineteen days it's already hard to recall all the events and scenes I had been through. I walk in Shikoku, a place that even the Japanese don't know. The nature is fascinating but the people, the wonderful people of Shikoku. The Typhoon made me change schedule but for the better. It's still on and the worse is ahead of me. 500mm of rain is a bit less than the annual amount of rain Tel Aviv gets in a whole yeat. This is what's pouring down in 24 hours. I'm asking forgiveness from the English speaking people who can't understand all my detailed diary but I hope there will be a good soul that will take responsibility and will translate it, will send it back to me and I'll forward it to you all. Jidt last upfate before sending this mail: The Typhoon had quite an impact on me with a lot of rain but when I see what's going on in the north, I feel lucky. Today Mari joined me. Great lady! Intelligent with good English. She'll have to adjust to my manners. Ladies first